

הנה לכם סצנריו טיפוסי - בשעה טובה שוש עטר הגיעה למסקנה שעליה להקים או לשדרג אתר אינטרנט. לצורך ענייננו שוש יכולה להיות בעליו של עסק קטן עד בינוני, מנהלת אדמיניסרטיבית בחברה מקומית או מנהלת
יחסי ציבור בארגון גלובלי. האתגר דומה - לך תבין את הגיקים האלה שיתחילו להסביר לך שאתה צריך html , cms , flash ועוד מריעין בישין. אבל בואו נניח לרגע ששוש מיודעתנו עברה את שלב ההלם ואפילו הצליחה לקלוט טיפ חשוב אחד או שניים. נאמר לה שכדאי לה לבנות את האתר שלה על בסיס מערכת ניהול תוכן קוד פתוח דוגמת ג'ומלה או דרופל.
עכשיו שוש מגרדת את פדחתה ותוהה מה זה ג'ומלה (ריקוד אפריקאי?) מי זה דרופל (מפל באיסלנד?) ואיך לעזאזל היא אמורה לבחור ביניהם. כבר אמרנו ששעתיים של ייעוץ טרם חתימה על חוזה עם חברת בניית אתרים יכולה לעשות פלאים?
ובכל זאת בשורות הבאות ננסה לעשות מעט סדר בבאלאגן עבור שוש ואולי גם עבורכם במידה ואתם בסיטואציה דומה.
דמיינו שאתם יוצאים למסעדה יוקרתית ומזמינים תבשיל ערב לחיך במיוחד. כל כך טעים לכם שאתם מעיזים לגשת למטבח, להגיד לשף שהמנה מצויינת ולבקש את המתכון כדי שתוכלו להמשיך לשדרג אותו בביתכם. נשמע לכם מעט הזוי, לא כן?
ובכן ריצ'רד סטולמן חשב אחרת. אמנם המדובר הוא בתעשיית התוכנה ולא האוכל - אבל העקרון דומה. כשריצ'רד לא קיבל את המתכון (קרי הקוד שממנו מורכבת התוכנה) הוא כל כך התבאס שהחליט ל"הקים מסעדה" משלו ולספק לאורחיו את כל המתכונים חינם אין כסף. ברבות הימים הפך סטולמן למייסד תנועת הקוד הפתוח. תנועה זו דוגלת בפיתוח תוכנות אשר מאפשרות למשתמש שקיפות מלאה לאופן הפעולה של התוכנה. למעשה המשתמש יכול להכניס כל שינוי שימצא לנכון בתוכנה כיוון שקוד התוכנה מסופק יחד עם התוכנה (ולכן זהו "קוד פתוח").
ריצ'רד סטולמן על קוד פתוח
עכשיו אתם בודאי תוהים מה הרלוונטיות של הנ"ל אליכם שהרי כפי שכבר הסכמנו מפתחי תוכנה אתם לא. אכן אין סיכוי שתתעוררו בוקר אחד עם חשק עז לצלול לתוך הקוד גם אם הוא לגמרי פתוח... אבל אם נחזור לרגע לרמה העיסקית, פתיחותו של הקוד משמעה שאתם אינכם תלויים כלקוח בספק אחד ויחיד. למה? כיוון שמרגע שהקוד פתוח (ואינו קניין של חברה אחת ויחידה) תמיד יהיו ספקים לרוב אשר יציעו לכם שירות התאמות. במילים אחרות כשאתם כלקוחות משתמשים בתוכנת קוד פתוח - חוק ההיצע והביקוש פועל לטובתכם.
מערכות ניהול התוכן הראשונות פותחו כתוכנה קניינית של חברות מסחריות. תוכנות אלו יועדו עבור גופים גדולים עם אתרים מורכבים ועמוסי תוכן ועלות רשיונם היתה גבוהה מאוד (למשל Vignette , Reddot). אבל עקרון ה"זנב הארוך" של הweb2.0 תפס גם כאן והיה מי שהבין שהפוטנציאל העיסקי הגלום באתרים פשוטים אך רבים הוא משמעותי. אי לכך חברות שונות החלו בפיתוח והטמעה של פלטפורמות קנייניות עבור לקוחותיהם. פלטפורמות אלו לא נמכרו כמוצר בדומה למוצרים הנ"ל אלא היוו בסיס תשתיתי שחברת בניית האתרים השתמשה בה בהינתן פרויקט. המשמעות של פלטפורמה קניינית מבחינת בעל האתר היא תלות מוחלטת שלו בספק האתר. ניסיון שלו להחליף ספק יסתיים בכתיבת אתרו מהיסוד.
והנה החדשות הטובות - מפתחים מכל רחבי העולם, שותפים בקהילת הקוד הפתוח, זיהו את הצורך בתחילת שנות ה-2000 וחברו יחד על מנת לייצר מערכת ניהול תוכן על בסיס קוד פתוח. למעשה מספר יוזמות התהוו במקביל ורבות מהן הפכו למערכות ניהול תוכן איכותיות. ניתן למצוא בטבלה זו השוואה מפורטת של מערכות ניהול התוכן המובילות על בסיס קוד פתוח. שתי מערכות ניהול תוכן קוד פתוח משמעותיות שהפכו לתשתיות עטירות בפונקציונליות ומבוססות באיכותן מהמובילות היום בעולם הינן דרופל וג'ומלה.
קישורים רלוונטיים: