דרופל לאן?

להיכן דרופל מכוונת?

השם דרופל אינו חד משמעי. ב"דרופל" אפשר להתייחס לתשתית טכנולוגית ובאותה מידה לקהילה האנושית שנוצרה מסביב לתשתית. כיוון שהתשתית היא תוצר של הקהילה (אם כי גם ההפך הוא הנכון), כששואלים לאן דרופל מכוונת ראוי קודם להשיב לאן קהילת דרופל מכוונת.

השאלה הזו מלווה אותי במהלך ימי כנס הדרופלקון. האם דרופל מכוונת להיות תשתית לניהול תוכן? תשתית לבניית אפליקציות web? ואולי בכלל לא תשתית - אולי הכוונה להפוך את דרופל למוצר קצה עבור לקוחות קצה? אולי בכלל שירות?

כמו ברוב הקהילות הדעות שונות ומגוונות אך במקרה של דרופל אין שאלה לגבי זהותו של האדם שמתווה את הדרך - דריס ביוטארט, אבי דרופל. מספיק לשבת בפתיח הכנס כאשר דריס נכנס לאולם כדי להבין שבעיני הקהילה הוא כבר מזמן הוכתר למלך הבלתי מעורער של הקהילה (ויש שיטענו שהתואר חלקי ולא ממצה).

אז אם כך בעצם השאלה נסובה סביב כוונותיו של דריס באשר לדרופל וכאן הנושא הופך להיות מעניין...

התיאוריה הבסיסית של דריס - טכנולוגיות מתפתחות באופן אבולוציוני דרך שלושה שלבים - חידוש, מוצר, שירות. לדבריו רוב הטכנולוגיות המנוצלות על ידי האדם ממומשות כשירות בשלב הבוגר של חייהן. הנגזרת ברורה - דרופל הוא טכנולוגיה מצליחה שמתקדמת לכדי דרגת מוצר והשלב הבא בהתפתחות - דרופל כשירות. כאן ראוי להתמקד בשתי שאלות שנראו לי מעניינות:

האם דרופל הוא כבר מוצר? 
בעיני התשובה היא לא ממש. לפחות לא לפי קריטריונים סטנדרטיים של הגדרת מוצר בעולם התוכנה. אחד התנאים הבסיסיים להפיכתה של תוכנה כלשהיא למוצר הוא עלות שידרוג סבירה (אם עלות השידרוג דומה לעלות המקורית של המערכת - זו עלות לא סבירה...). אחרי אבולוציה עקובת כאבים וכסף לקוחות הבינו שני דברים: 
א. הם אינם מעונינים בפתרונות שאינם מבוססי מוצר כיוון שאז הם המממן היחיד של הפונקציונליות הנדרשת.
ב. הם מעוניינים במוצרים שמתחדשים מדי תקופה בפונקציונליות נוספת דרך גירסאות אבל וכאן בא החלק החשוב... מבלי לאבד את כלל ההתאמות שכבר ביצעו.
זהו האזור שבו נראה כי דרופל עדיין סובל מנקודת תורפה מסויימת. הגירסאות אכן יוצאות והפונקציונליות נוספת כיאה למוצר אך האם התאמות הלקוח נשמרות? 
הגישה של דריס היא - יש לשמור על הנתונים של הלקוח, אין הכרח לשמור על ההתנהגויות. כלומר אחרי שידרוג גירסה הלקוח יכול להיות בטוח שבסיס הנתונים שלו ישמור על קונסיסטנטיות אך לא ניתן להבטיח שהתאמות הקוד אכן יפעלו. בתיאוריה זו גישה בריאה אבל במהלך ימי הכנס למדתי ש:
א. לא תמיד הכלל נשמר - למשל נכון לעכשיו איך תתבצע מלאכת שידרוג נתונים מתורגמים מורסיה 6 לורסיה 7ממש לא ברור (כלומר לאו דוקא קיימת הנחה שיהיה נתיב כזה)
ב. לא תמיד המודולים ההיקפיים ישודרגו מה שעלול לייצר תוספת עבודה משמעותית בזמן השידרוג.

האם כל טכנולוגיה מוצלחת הופכת לשירות?

אין ספק שיש רשימה של טכנולוגיות מוצלחות שהפכו מחידוש דרך מוצר לשירות: רכבות, מטוסים, ייצור חשמל, טלפון, שידורי טלוויזיה, ועוד.
אבל יש גם לא מעט טכנולוגיות מצליחות שלאו דוקא הפכן לשירות או שהתפצלו לכדי שירות ומוצר במקביל. התפצלות מעין זו אפשר למצוא למשל ברכבים. עיקר הטכנולוגיה הזו נשענת על מכירת מוצרים (קרי רכבים), בעוד שיש גם תעשיה של שירותים סביב הטכנולוגיה (אוטובוסים, מוניות וכו). 
אבל למה ללכת רחוק? בואו נסתכל על תשתיות תוכנה מעולם המחשבים ויותר ספציפית תשתיות קוד פתוח. אין ספק שהתשתית המובילה היום במשפחת תוכנות הקוד הפתוח היא לינוקס. אין גם ספק שנכון להיום לינוקס אינה נתפסת כסוג של שירות אלא כמוצר. עם זאת ראוי להדגיש כי הליבה העיסקית סביב לינוקס ממקודת מן הסתם בשירותים. בנוסף לכך סיכוי טוב שהשימוש בלינוקס כחלק מחבילות שירות (קרי שירותי איחסון, ה"ענן" וכו) ילך ויגדל. זאת על אף שאירגונים בינוניים וגדולים ימשיכו לרצות בלינוקס כמוצר שניתן להתאמה יותר מדוייקת עבור צרכיהם.

דוגמה מובהקת הרבה יותר לטכנולוגיה מוצלחת שלא הפכה לשירות - ה-Mac. נראה כי היום יותר מתמיד מחשבי אפל נמצאים בפיסגת התהילה כטכנולוגיה מוצלחת מאין כמוה ובכל זאת עד עתה לא ראינו ניסיון להמיר את המוצר בשירות. כמובן שייתכן שזה יקרה בעתיד (לפחות חלקית) אך בעיני הנקודה היא שמודל שירות לאו דוקא מהוה אבולוציה של מוצר אלא אלטרנטיבה עסקית נוספת - לעיתים מוצלחת יותר לעיתים פחות. אין הכרח שטכנולוגיה מוצלחת כמוצר תהפוך לשירות ואין הכרח שהפיכתה לשירות תייצר win-win לספקים וללקוחות.

אז למה דרופל כשירות?

לפני כשנה קמה חברת אקוויה - חברה שחרטה על דגלה את מתן השירותים המקצועיים עבור דרופל. נראה שקברניטי החברה מכוונים גבוה ונוכחותה של אקוויה בעולם הדרופל בין אם בקרב נותני שירותי הקצה (קרי חברות לביצוע פרויקטים) ובין אם בקרב הלקוחות בהחלט מורגשת. אז מי היזמים שמאחורי החברה? לא ממש חשוב למעט אחד - דריס ביוטארט.

 

במהלך ימי הכנס יצאה אקוויה בהכרזה על אקוויה גרדנס - שירות חדש שתשיק בקרוב המיועד ללקוחות קצה. שירות זה יאפשר לחברות \ אנשים פרטיים המעוניינים בהקמת אתר דרופל בזמן קצר ובעלות נמוכה לעשות זאת בעזרתה של אקוויה. כאן המקום לציין ששירות זה עומד בניגוד גמור להכרזותיה של אקוויה מן העבר בהן נאמר שאין בכוונת החברה להתחרות בשוק בניית האתרים אלא להפך - לתמוך בספקים במתן שירותים איכותיים ללקוחותיהם.

 

דרופל היא תשתית מדהימה בחוכמתה הארכיטקטונית. נראה כי עד היום הכיוון הארכיטקטוני של דרופל היה תשתית חזקה (עד כדי תשתית לבניית אפליקציות) המאפשרת כיסוי של מגוון רחב של פרויקטים ברשת. שינוי בכיוון הארכיטקטוני מתשתית למוצר קצה ומשם לשירות הוא בהחלט מפתיע. האם שינוי כזה משמעו שהשתנה קהל המטרה של דרופל? ממפתחי web ללקוחות קצה?

קשה שלא לחשוב שכך הדבר וקשה  שלא לעשות קישור בין התיאוריה שהוצגה על ידי דריס במושב פתיחת הכנס לבין יוזמתה של אקוויה.   ואם קיים קשר אזי נשאלת השאלה האם נפתח עידן בו האבולוציה של דרופל הינה נגזרת של שורת הרווח התחתונה בחברה מסויימת?